| אל רמת עבדת ונחל ציפורים |
|
"לאחר שהחלטנו פה אחד להנהיג חקלאות בחוותינו שבשבטה ובעבדת, גמרנו אומר להגביל עצמנו לגידול עצי פרי, ירקות ועשבי מרעה. מבין עצי הפרי בחרנו במשמש, תפוחים, שקדים, אפרסקים, בוטנה, שזיפים, זיתים וגפנים. התפוחים לא עלו יפה, המשמשים והשזיפים וכרמי היין הניבו יחסית יבולים טובים למדי. איכות פרותיהם עלתה עלתה על זו של עצים אלה שגדלו בצפונה של ארץ ישראל, במטעים מושקים. מתיקותם וניחוחם של האפרסקים היו בלתי רגילים במידה כזאת עד כי ליידי רוטשילד, שבעת ביקורה בחוותנו טעמה
אפרסקים, אמרה שמעתה ואילך לא תטעם אפרסקים אחרים. אולם למרות הכל, אין המשמשים, השזיפים, האפרסקים וענבי היין הגדלים בתנאי מי נגר מסוגלים להתחרות ביבולים הגדולים של עצים ממין זה הגדלים בישראל במטעים מושקים."
|
|
מיכאל אבן-ארי -המדבר המתעורר , הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשמ"ח.
נחצה את רמת עבדת דרך ואדי שבו שרידים מרשימים של חקלאות עתיקה ונטפס אל רמת מטרד. נרד בנחל ציפורים ונעלה לרכס בוקר ומשם נרד בחזרה אל רמת עבדת. רובו של המסלול עובר בדרכי עפר טובות וחלק קטן בשבילים נוחים יחסית לרכיבה.
אורך המסלול:36 ק"מ
זמן:6 שעות
רמת קושי: בינוני
נקודת יציאה וסיום: חאן השיירות כ7- ק"מ דרומית למדרשת בן גוריון.
|
|
|
תאור מסלול:
נתחיל את הטיול בחאן השיירות המנוהל על ידי יענקל'ה גבע שם ניתן להשאיר את הרכבים. נרכב על כביש מספר 40 לכיוון מצפה רמון עד הכניסה לתחנת הדלק עבדת. נפנה ימינה לדרך עפר שתוביל אותנו לחוות החקלאות העתיקה של אבן ארי. לפני חציית נחל צין ניתן לראות מימין בדופן הואדי את הפתחים של בורות
רמליה - בורות מאגורה שנחצבו על ידי הנבטים ושמשו לאגירת מים. חלק מהבורות עדיין מסוגל לאגור מים גם כיום. אנו נמצאים בתוך העורף החקלאי של העיר עבדת. ניתן להבחין במערכת שלמה של מתקנים ששמשו את הנבטים והביזנטים-טראסות, תעלות נגר על המדרונות, מערכת של סכרי הטייה ובורות
מים. חוות אבן ארי עומדת בשיממונה כיום אך מהווה עדות אילמת לכך שעם חריצות וידע ניתן גם באזורים מדבריים לגדל עצי פרי.
הדרך ממשיכה בכיוון דרום מערב ועוברת במעין "אמבטיה" רחבה דרומית להר
ערקוב. נגיע לפיצול דרכי עפר ונפנה ימינה לתוך ואדי שהוא יובל של נחל עבדת. זהו קטע רכיבה נחמד בתוך מערכת של טראסות שמדהים להוכח עד כמה הם נשתמרו. באביב של שנים גשומות החלקות ירוקות מגבעולי חיטה שנזרעה על ידי הבדואים המקומיים. נעבור בסמוך לאוהלים של בדואים משבט העאזאזמה, דרך אגב כאן מתגורר אחד הבדואים הזקנים באזור ששמו עתייג אל ואג. ואחר נטפס במעלה תלול אל הכביש המוביל לבסיס רמון. נרכב על הכביש דרומה כק"מ אחד. מדרום נזהה את הרכס של הר נפחא הבולט מעל פניה המשוריים של הרמה ובמערב נזהה את רכסי הר הנגב הגבוה. נרד מהכביש אל דרך העוברת בסמוך לגר ההיקפית של הבסיס וממנה נגלוש לתוך נחל ציפורים ששיך לאגן הניקוז של הנחלים הזורמים אל הים התיכון.
הרכיבה במורד נחל ציפורים נחמדה. בחלק הראשון היא על שביל שהופך למין
דרך עפר. הנחל יורד במספר פיתולים ולבסוף נצא אל רמת ציפורים המהווה חלק מפרשת מים בין אגן הניקוז של נחל צין לבין נחל הבשור. ממולנו רכס הר בוקר השייך למערכת הקמרים של צפון הר הנגב ופנינו מועדות לדרך העפר המטפסת למעלה. נשעט כ3- ק"מ במורד נחל ציפורים בדרך עפר רחבה. ונפנה ימינה לכיוון דרך העפר העולה להר בוקר. לפני העלייה כדאי להתעכב בשני אתרים עתיקים. הראשון בדופן הצפונית של הנחל ממש לפני העלייה, מערת התבודדות חצובה של נזיר ביזנטי ( השערה שדורשת אימות) שני חדרים קטנים ופתח קטן ונסתר שדרכו ניתן להכנס אליהם.300 מצפון למערה זו נמצאים שני בורות מאגורה גדולים ומרשימים שסחף עמוק מכסה את קרקעיתם. אני משער שבתוואי טופוגרפי נוח זה במורד נחל ציפורים עברה דרך עתיקה שקשרה את שני הערים הנבטיות עבדת ושבטה.
נטפס בדרך העפר העולה למעין רמה ולאחר כ-ק"מ נוסף נמשיך לטפס ימינה בדרך עפר זרועת אבנים העולה לחלק הגבוה של רכס בוקר. חדי העין יוכלו להבחין בנק'בים היורדים מערבה מהרכס וממתינים לרוכבים שיגלו אותם. דרך העפר הזו מסתיימת לה כך פתאום ואנו נמשיך בקטע של רכיבה בשביל הליכה בצלע ההר לאורך קו מתח גבוה. שביל זה יחבר אותו שוב עם דרך עפר מערבית לנ.ג 578. במקום לרדת בדרך העפר נטפס לאוכף שממול שנמצא צפונית לנ.ג.578 שממערב למחצבת ציפורים.
מהאוכף נגלוש ברכיבה בשביל היורד בואדי שיוביל אותנו לדרך העפר הראשית שתוציא אותנו החוצה אל כביש מספר 40. באזור מעין ישוב של בדואים שנמצאים בשלב מעבר למעין בתים. מהכביש 2.5 ק"מ נוספים עד חאן השיירות.
|
|
|
|
|
